בדיקת נתרן בשתן מודדת את ריכוז הנתרן בדגימה או את הכמות המופרשת באיסוף מתוזמן. היא מסייעת להעריך את מאזן הנוזלים והמלחים ואת הדרך שבה הכליות מפרישות נתרן.
בדיקת נתרן בדם מציגה את ריכוז הנתרן בדם, ואילו בדיקת נתרן בשתן מספקת מידע על הפרשת הנתרן דרך הכליות. שילוב התוצאות עשוי לעזור לרופא להבחין בין גורמים שונים לחוסר איזון, בהתאם לתסמינים, למצב הרפואי ולבדיקות נוספות.
הרופא עשוי להפנות לבדיקה בעקבות תסמינים כמו סחרחורת, בלבול, חולשה או שינוי בכמות השתן. הבדיקה עשויה להיכלל גם במעקב אחר מחלות כליה, הפרעות הורמונליות או טיפול תרופתי שמשפיע על מאזן המלחים.
המידע במדריך אינו תחליף לייעוץ רפואי, לאבחון או להמלצה על טיפול. אם תרצו להתחיל בירור, אפשר להשאיר פרטים ולקבל פנייה מנותן שירות מתאים, כגון מעבדה או תזונאי קליני.
בדיקת נתרן בשתן: מה חשוב לברר מראש
רופאים מפנים לבדיקת נתרן בשתן כאשר נדרש לברר שינוי במאזן המלחים והנוזלים. הבדיקה עשויה להיות חלק מבירור של היפונתרמיה, כלומר רמת נתרן נמוכה בדם, ובפרט כאשר צריך להעריך אם הכליות ממשיכות להפריש נתרן.
הבדיקה עשויה להשתלב גם בבירור של SIADH, מצב שבו הפרשת ההורמון האנטי־דיורטי אינה תואמת את צורכי הגוף. מצבים נוספים שבהם היא עשויה להיות רלוונטית כוללים התייבשות, הקאות, שלשולים, מחלות כליה ואי־ספיקת לב.
לפני הבדיקה יש לברר מול המעבדה או קופת החולים איזו שיטת איסוף נדרשת ומהן ההנחיות המדויקות. אופן האיסוף משפיע על האפשרות לפרש את התוצאה.
הבדיקה יכולה להתבצע בכמה דרכים:
- דגימת שתן אקראית: דגימה הנמסרת במועד שנקבע או בהתאם להנחיות המעבדה. היא משמשת להערכת ריכוז הנתרן בנקודת זמן מסוימת.
- איסוף שתן מתוזמן: איסוף השתן במשך פרק הזמן שקבעו הרופא או המעבדה. שיטה זו מאפשרת לחשב את כמות הנתרן הכוללת שהופרשה במהלך האיסוף.
- בחירת השיטה: הרופא קובע את סוג הבדיקה לפי השאלה הרפואית. אין להחליף בין השיטות בלי לוודא זאת עם הגורם המפנה.
הפניה לבדיקה יכולה להינתן על ידי רופא המשפחה או על ידי רופא מומחה, בהתאם לסיבת הבירור. אפשר לבצע את הבדיקה דרך קופת החולים או במעבדה פרטית, בכפוף להפניה, לזמינות ולהנחיות המקום.
כדאי לברר מראש כיצד מקבלים את כלי האיסוף, היכן שומרים אותו ומתי מוסרים אותו. מועד קבלת התוצאה תלוי במעבדה, בסוג הבדיקה ובאופן העברת הדגימה.
מי שנמצא במעקב תזונתי יכול לקרוא גם על בדיקת מגנזיום בשתן, על מקורות מגנזיום ועל מקורות אבץ. למידע על ליווי תזונתי אפשר לעבור לעמוד תזונאית קלינית נתניה.
מידע נוסף על בדיקות ושירותים מופיע בעמודים NAD+ בישראל ובדיקת ויטמין b12 הנחה כללית. נושאים רפואיים ותזונתיים נוספים זמינים בבלוג.
איך מתבצעת בדיקת נתרן בשתן
אופן הביצוע תלוי בשאלה הרפואית ובסוג הדגימה שהתבקש. לפני שמתחילים יש לקרוא את הנחיות המעבדה, משום שהן עשויות לכלול הוראות לגבי שתייה, תזונה, תרופות, אחסון ומסירת הדגימה.
בדגימת שתן אקראית מתבקשים להטיל שתן לכלי ייעודי בהתאם להנחיות. יש להשתמש רק בכלי שקיבלתם מהמעבדה ולפעול לפי הוראות הניקוי והאיסוף שנמסרו לכם.
באיסוף מתוזמן מקבלים מיכל מתאים והוראות המגדירות מתי להתחיל, מתי לסיים ואילו דגימות לכלול. יש להקפיד על השלבים הבאים:
- תעדו את מועד תחילת האיסוף לפי הנחיות המעבדה.
- אספו את כל הדגימות שנדרשו במהלך פרק האיסוף.
- שמרו את המיכל בתנאים שנמסרו לכם וסגרו אותו היטב.
- מסרו את המיכל במקום ובמועד שקבעה המעבדה.
- אם דגימה נשפכה או לא נאספה, דווחו על כך למעבדה לפני המסירה.
איסוף חסר עלול לפגוע בחישוב כמות הנתרן המופרשת. במקרה של טעות, מומלץ לפנות למעבדה ולקבל הנחיה כיצד להמשיך.
יש ליידע את הרופא על התרופות והתוספים שאתם נוטלים. תרופות משתנות, סטרואידים ותרופות מסוימות ללחץ דם עשויים להשפיע על מאזן הנתרן ועל פרשנות התוצאה.
אין להפסיק טיפול תרופתי על דעת עצמכם. שינוי בתרופות לפני הבדיקה ייעשה רק לפי הנחיה מפורשת של הרופא המטפל.
מה משפיע על תוצאות בדיקת נתרן בשתן
אין טווח תקין אחיד שמתאים לכל בדיקת נתרן בשתן. משמעות התוצאה תלויה בשיטת האיסוף, ביחידות המדידה, בטווח הייחוס של המעבדה ובמצבו הרפואי של הנבדק.
באיסוף מתוזמן, החישוב מושפע גם מנפח השתן הכולל ומשלמות האיסוף. לכן חשוב להשוות את התוצאה לטווח שמופיע בדוח המעבדה ולא לטבלה ממקור אחר.
גורמים שונים עשויים להשפיע על התוצאה:
- מאזן הנוזלים: כמות השתייה, אובדן נוזלים ומצב ההידרציה עשויים לשנות את ריכוז השתן.
- צריכת מלח: הרכב התזונה משפיע על כמות הנתרן שהכליות מפרישות.
- תרופות: משתנים, סטרואידים ותרופות נוספות עשויים לשנות את הפרשת הנתרן.
- מחלות רקע: תפקוד הכליות, הפרעות הורמונליות, הקאות ושלשולים עשויים להשפיע על מאזן המלחים.
- איכות האיסוף: דגימה חסרה, אחסון לא מתאים או מסירה שלא לפי ההנחיות עלולים לפגוע באמינות התוצאה.
תוצאת נתרן בשתן אינה מספיקה לבדה לצורך אבחנה. יש לפרש אותה לצד תסמינים, תרופות, בדיקות דם והיסטוריה רפואית.
הרופא עשוי להשוות בין נתרן בשתן לנתרן בדם. השוואה זו מסייעת להעריך אם הכליות מפרישות נתרן או שומרות עליו בהתאם למצב הגוף.
בדיקות אוסמולריות בשתן ובפלזמה מודדות את ריכוז החלקיקים המומסים. הן עשויות לסייע בהערכת יכולת הכליות לרכז ולדלל את השתן ובהבנת מאזן הנוזלים.
בדיקות משלימות עשויות לכלול קריאטינין, אשלגן, גלוקוז ושתנן בדם. בחירת הבדיקות תלויה בתסמינים ובסיבה שבגללה הוזמנה בדיקת השתן.